שלום נ' הראל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

התובעת (להלן: "המבקשת") ילידת 1960, עותרת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים: האורטופדי, א.א.ג והאורולוגי לצורך בדיקתה וקביעת דרגת נכותה בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת ביום 19/07/12.

הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגדים לבקשה ועיקר טעמיהם להלן :-

באשר לתחום האורטופדי, נטען כי אם וככל שלתובעת בלטי דיסק כנטען על ידה, הרי הם ללא קשר לתאונה הנטענת והינם מנת חלקה של התובעת מזה שנים, כאשר ידוע כי התובעת סובלת מכאבי גב כרוניים המתועדים במסמכים כבר משנת 2004 וייתכן והינם קיימים עוד קודם לכן.

באשר לתחום א.א.ג, נטען כי בדיקת השמיעה מיום 23/09/12 היתה תקינה ולפיכך בהיעדר ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום מתבקש בית המשפט שלא למנות מומחה.

ואילו באשר לתחום האורולוגיה נטען, כי לבקשה למינוי מומחים צורף מסמך רפואי אחד בלבד מאורולוג מיום 22/08/2012, במשך השנה החולפת לא נבדקה התובעת שוב בקשר לטענותיה לתכיפות נטענת במתן שתן ו/או לבריחת שתן נטענת.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651).

ומהכלל אל הפרט,

באשר למינוי מומחה בתחום האורטופדי, הגעתי למסקנה, כי גם שאלת קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה הינו שאלה שבמומחיות המצריכה בירור על ידי חוות דעת רפואית – כלומר, עצם הטענה יש בה בכדי לתמוך במינוי המבוקש.

יתר על כן, התיעוד הרפואי שצורף במיוחד תוצאות בדיקות ההדמיה שהתובעת עברה תומכים במינוי המבוקש.

בתחום האורולוגיה, בניגוד לעמדת הנתבעת אני סבורה, כי בהינתן שהתלונה בדבר תכיפות במתן שתן ו/או בריחת שתן הנטענת עלתה כמעט בכל מסמך רפואי בעניינה של התובעת, אי לכך לאחר עיון בחומר הרפואי שצורף הגעתי למסקנה כי צורף תיעוד רפואי עדכני שיש בו כדי לתמוך בדרישה לקיומו של רצף טיפולי בתחום משכך הנני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום.

ואילו באשר למינוי מומחה בתחום א.א.ג, לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף לכתב התביעה לרבות בדיקות השמיעה שצורפו הגעתי למסקנה, כי אין בתיעוד הדל שצורף כדי לתמוך בדרישה לקיומו של רצף טיפולי וראשית ראייה לנכות בתחום ומשכך לא שוכנעתי כי יש הצדקה למינוי מומחה בתחום.

החלטת המינוי תישלח בנפרד

במטרה לנצל את פרק הזמן עד לקיום ישיבת קדם המשפט ולייעל את ההליך, רשאים ב"כ הצדדים להגיש בתוך 15 יום מהיום הודעה על הסדר דיוני מפורט לסיום ההליכים המקדמיים המפורטים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 ("התקנות").

לא מסרו הצדדים הודעה על הסדר דיוני כאמור,  אני מורה כדלקמן:

ניתן בזה צו גילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום מהיום ועיון בהם תוך 60 יום מהיום. כל צד הרוצה לשלוח שאלון לצד שכנגד יעשה כן תוך 30 יום מהיום והצד שכנגד ישיב עליו תוך 60 יום מהיום.

ב"כ התובע יגיש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לב"כ הנתבעת תחשיבי נזק בצירוף כל המסמכים עליהם מבקשים הצדדים להסתמך לרבות חוות דעת אקטוארית עד 30 ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט וב"כ הנתבעת יגיש תחשיבי נזק כאמור עד 15 ימים לפני המועד הנ"ל.

דו"חות חקירה אם וככל שיש בהם לתמוך בטענות הנתבעים, יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי במקביל להגשת תחשיביהם. הדו"חות ישמשו לצורך קבלת הצעת ביהמ"ש ולעיון ביהמ"ש בלבד.